שיתוף
לומר "לא" למעגל התשישות
ערב פסח מתקרב, ואני רואה את זה שוב ושוב אצל הורים שאני מלווה – הם נופלים לתוך מה שנקרא "מעגל התשישות האיידיאייצ'די". זה לא קורה רק בערב פסח, אבל בזמנים לחוצים כמו החג, זה הופך לבעיה משמעותית במיוחד. בימים כמו אלו, בעלי ADHD נוטים להרגיש צורך בלתי פוסק לעשות, לעשות יותר, ואפילו לעשות הכל. זו תחושת הדחיפות שמלווה את ההפרעה, הדחף להוכיח לעולם – ואולי גם לעצמם – שהם יכולים לעמוד בכל המשימות, גדולות וקטנות. לפעמים זה נובע ממקום טוב, מהשאיפה למצוינות או הרצון לעזור. אבל לעיתים קרובות יותר, זה נובע מהקושי בתפקודים ניהוליים בסיסיים, שמובילים לכך שאנשים עם ADHD לא מצליחים לתעדף משימות או לנהל את הזמן שלהם בצורה יעילה.
אבל ישנו גם צד נוסף, עמוק יותר: הפחד מדחייה, או Rejection Sensitive Dysphoria (RSD). זהו הפחד שמלווה אותם בכל פעם שהם שוקלים לסרב, הפחד שמא לא יתקבלו או יתפסו ככישלון. ולכן, הם מוצאים את עצמם אומרים "כן" למשימות רבות, גם כשכל תחושה פנימית שלהם צועקת "לא". הפחד הזה, להיות מתויגים כמי שנכשל או ננטש, הופך אותם לרצים בלתי נלאים במסלול אינסופי של ריצוי.
הריצוי שמשאיר אותך ריקה
זה מקרה קלאסי, כמו אותה אמא ששולחת לשכנה היולדת ארוחת גורמה מופלאה, אבל לא הספיקה לבשל אפילו מרק לילדיה שלה. או אותו בחור שמסכים לעזור לחבריו לכל דבר ועניין, אבל לא מצליח לעמוד ביעדים שהציב לעצמו בישיבה. אולי גם אותו אדם שמסכים לקחת טרמפיסט ליעדו, אבל מאחר לישיבה או לפגישה חשובה. בכל המקרים האלה, הדחף לרצות אחרים עולה על הצורך שלהם לדאוג לעצמם.
ואז מה קורה? הם עייפים, מותשים, מלאים בתחושת אשמה. הם לא מצליחים לעמוד בהתחייבויות שהם לקחו על עצמם, לא בגלל חוסר יכולת, אלא בגלל שהם פשוט העמיסו על עצמם יותר מדי. כשזה קורה, אנשים עם ADHD עלולים ליפול למעגל הרסני של תשישות – הם יעמיסו על עצמם מטלות ללא הפסקה, יפסחו על ארוחות, יקריבו שעות שינה, הכל כדי להרגיש שהם "מספיקים" ושהם לא יאכזבו אף אחד.
הקושי לומר "לא"
אנשים עם ADHD מתקשים לומר "לא", לא רק לאחרים, אלא גם לעצמם. הם מתקשים לתעדף את הדברים החשובים באמת, ולעיתים מוצאים את עצמם מתמקדים במשימות הקלות או הנעימות ביותר, במקום באלו שדורשות את מלוא תשומת הלב. ככל שהעומס גדל, כך גדלה הסבירות לטעויות, שמובילות לעוד אשמה, עוד תחושת כישלון, ועוד דחייה. הם עלולים להימנע ממשימות חשובות, לדחות אותן שוב ושוב, עד שכבר לא נותר זמן.
כך מתגלגל לו מעגל הרסני: עומס שמוביל לטעויות, אשמה שמובילה לדחייה עצמית, ותחושה הולכת וגוברת של חוסר מסוגלות. בסופו של דבר, כל זה מתפרץ בכעס, תשישות, ולעיתים גם חולי. ולמרבה הצער, אנשים עם ADHD לא יודעים איך לעצור את המעגל הזה, כי הפחד מדחייה חזק מדי, והם ממשיכים לרצות אחרים, גם כשגופם ונפשם זועקים למנוחה.
איך עוצרים את המעגל?
כדי לשבור את מעגל התשישות הזה, השלב הראשון הוא להכיר בבעיה. המודעות היא חצי מהפתרון. כשאנחנו מבינים את הדינמיקה של הפחד מדחייה והשאיפה לריצוי, אנחנו יכולים להתחיל לשנות. בעלי ADHD צריכים לדעת – הפחד מדחייה הוא חלק מההפרעה, אבל לא חייבים להאמין לו. כשאנחנו בונים דימוי עצמי בריא יותר, יש לנו את הכוח להתמודד עם הפחד הזה ולא להיכנע לו בכל פעם.
השלב השני הוא להתיידד עם המילה "לא". זו מילה חזקה, אבל חיונית לבריאות הנפשית שלנו. במקום לחשוב שסירוב פוגע במישהו, אפשר לראות בו כלי להגנה עצמית. כשמישהו אומר לנו "לא", אולי אפשר ללמוד לקבל את זה בחיוב. הוא אומר "לא" כי הוא מחויב למשהו אחר, אולי חשוב יותר באותו רגע. הוא מסרב כי הוא דואג לעצמו, וזה מה שמאפשר לו להיות נאמן להתחייבויותיו. זה שיעור שאנחנו צריכים ללמוד גם על עצמנו. גם לנו מותר לומר "לא".
איך אומרים "לא" מבלי לפגוע?
כדי לעזור לעצמכם להתמודד עם מעגל התשישות, יש כלי פשוט שלמדתי מיעל גן-אור, במיוחד בזמנים עמוסים כמו ערב פסח. איך אומרים "לא" מבלי לפגוע במבקש? התשובה פשוטה: "לא אוכל לעשות X, אבל כן אוכל לעשות Y." השימוש במילה "אבל" הוא קסום. הוא מאפשר לנו לסרב בצורה רכה, מבלי להותיר את הצד השני בתחושה רעה.
לדוגמה:
– "לא אוכל להכין ארוחה ליולדת, אבל כן אוכל לקנות לה עוגה."
– "לא אוכל לקחת אותך לחנות עכשיו, אבל כן אוכל לעזור לך למצוא את מה שאתה צריך באינטרנט."
– "לא אוכל להישאר שעות נוספות היום, אבל מחר אוכל להקדיש יותר זמן."
הצעה כזו לא רק עוזרת לשמור על היחסים, אלא גם עוזרת לנו להגן על עצמנו ולשמור על האנרגיה שלנו.
נקודה תכלס לקחת לדרך –
בעלי ADHD חייבים ללמוד איך להפסיק את מעגל התשישות. ללמוד לומר "לא" באומץ, לדעת שהסירוב הוא לא כישלון, אלא בחירה בבריאות הרגשית והפיזית, שתאפשר הרבה "כן" אחר כך. אז בואו נשמור על עצמנו, כדי שנוכל לשרת את העולם בצורה טובה יותר, ולדאוג שגם אנחנו לא נאבד את עצמנו בדרך.
6
2
