הילדה שרצתה סוס, מעבר לגבולות: בין יצירתיות להתפרקות

בקליניקה הקטנה שלי, שבקירותיה חבויים סיפורים על גבולות ועל חצייתם, פגשתי את עדי – נערה בת 16 עם נוכחות מסקרנת ומוח שוקק חיים.
עדי הייתה הרבה יותר מנערה רגילה. היא גילמה את המורכבות של מוח עם ADHD, מוח שנאבק לפלס לו דרך במסגרת שמצמצמת את יכולותיו.

"יש לי תכנית!" הכריזה עדי בעיניים נוצצות, מלאות התלהבות של מי שיודעת שהיא על סף פעולה שתשאיר את כולם פעורי פה.
"אני הולכת לארגן מסיבת סוף שנה שתהיה הכי מדהימה שאי פעם הייתה."

עדי לא הייתה כמו הבנות האחרות. היא הייתה מנוע של יצירתיות בלתי פוסקת, חלומות גדולים ואומץ בלתי מתפשר.
ADHD אצלה לא נתפס כמגבלה אלא כאמצעי לפרוץ גבולות וליצור משהו חדש.
המסיבה שתכננה לא הייתה רק אירוע חברתי; היא שאפה להפיק פרויקט שלם שכלל חסויות, להקה, תפאורה מושקעת ושיווק ברשתות החברתיות – והכל ללא אישור ההנהלה.

"את מבינה?" היא הסבירה, "אני רוצה להראות לכולם מה אני מסוגלת לעשות. השיא יהיה להביא סוס למסיבה – הוא יכנס דרך הדלת הראשית עם תאורה וזיקוקים!"

"סוס?" שאלתי, מנסה להבין את הרעיון המפתיע.

"כן! תארי לעצמך!" אמרה עדי בהתלהבות שלא ניתן לעמוד בפניה.
"הוא ידהים את כולם. המנהלת בטח תקבל התקף לב!"

כוחו של המוח היצירתי

כאן נחשף הכוח והסכנה של ADHD.
היכולת לפרוץ גבולות יכולה להיות כלי מניע מדהים, אך גם עלולה להפוך למלכודת מסוכנת.
המוח של אנשים עם ADHD מחפש גירויים ואתגרים תמידיים.
כשהם מוצאים משהו שמרגש אותם, הם מסוגלים להזיז הרים.
אך באותה נשימה, ההתלהבות יכולה להוביל להחלטות פזיזות שמסכנות את המטרות שלהם.

עדי עמדה בדיוק על הגבול הדק שבין הגשמת רעיונות פורצי דרך לבין נפילה לתהומות של התפרקות.

"אולי עדיף שאביא חמור," היא אמרה, חולמנית.
ואחסוך לכם את הסיבה למה דווקא חמור…

המוח שלה רקד על החבל הדק שבין החלום למציאות, בין ההשראה לגבולות הגיון.

"וואו," אמרתי לה, "היצירתיות שלך מדהימה, אבל לפעמים היא גם מפחידה. את יודעת, לא כל גבול חייב להישבר."

"מה?" היא שאלה, מבולבלת. "אבל זה יהיה אדיר!"

אבל משהו בה, כך הבחנתי, נרגע.
פתאום הייתה פחות להט בוער ויותר נכונות להקשיב.

כן סוס, לא סוס

נישבנו וניתחנו את התוכנית שלה.
לא התעכבתי על הסוס, או החמור…
דיברנו על השגת חסויות מחברות מקומיות.
על גיוס אחת המורות שהיא מרגישה שדווקא מבינה אותה,
על הבאת להקה של בנות שהיא מכירה,
והפקת אירוע שיהיה שונה לגמרי מכל דבר שבית הספר ראה, אך כזה שישמח את כולם.

הפוטנציאל היה עצום – אבל כך גם הסיכונים.
כי בכל רגע, היתה אפשרות שהנר הזה יכבה.
והיא תשוב לתחושה שאין לה מקום, ואין לה כוחות להילחם.

לנווט את היצירתיות

"את יודעת," אמרתי לה,
"המוח שלך הוא כמו מנוע מרוצים.
כשלא מנווטים אותו – הוא יכול לפרוץ החוצה ולגרום נזק.

אבל כשאת הנהג ויש לך מפה – את מגיעה לאן שאת רוצה."

עדי קלטה את המסר.
היא הבינה שפריצת גבולות היא לא רק מעשה של מרד,
אלא אסטרטגיה ליצירתיות וצמיחה.

"אז מה? אני צריכה להיות ממושמעת?"

"את רוצה להיות ממושמעת?" עניתי בשאלה.
"יש לך בחירה. את יכולה להיות חכמה.
לבחור איזה גבולות לפרוץ, ואיזה לכבד."

בהדרגה, עדי למדה שהחירות האמיתית טמונה לא בהרס,
אלא ביכולת לשלוט על כיוונה.
ADHD יכול להיות כנף שמרימה אותך לשחקים – או סערה שמטלטלת אותך.
הבחירה בידיה.

החלום הבא מחכה

רעיון הסוס עדיין ממתין למימוש, אולי במקום מתאים יותר או בזמן אחר.
מי יודע? אולי עדי תארגן מסיבה בחוות סוסים ותשלב את הרעיונות שלה באופן יצירתי ובטווח הגיוני.
רעיון להביא סוס למסיבה עדיין מחכה להגשמה במקום אחר. בזמן אחר. ואולי להביא את המסיבה לחוות סוסים. תלוי בה.

בהצלחה ל"עדי" שרק רצתה להיות,
יה"ר ויבואו עדייך ויעלו הכוחות להגשים חלומותיך,
חלומותיכם כולכם,

2

1