שיתוף
זיכרון עבודה – זה לא סתם "זיכרון טווח קצר", אלא המנוע הפועם
שמניע את המוח שלנו לפעולה יעילה.* מדובר ביכולת להחזיק מידע
באופן זמני ולהשתמש בו לביצוע משימות תוך כדי פעולה נוספת.
כמו לשמור מספר הטלפון בזיכרון עד שתמצאו עט. או להיזכר במרכיבים
ברשימת הקניות כשאתם בסופרמרקט. או את המהלכים של הכלים בשח מט.
ממצאי מחקר מראים שככל שהזכרון הזה חזק יותר – האדם יגיע להשגים גבוהים יותר.
אבל לא כולם זוכים למנוע חזק במיוחד.
אנשים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD גם אם הם לא היפראקטיביים)
מתמודדים עם זיכרון עבודה חלש – דמיינו לרגע להגיע הביתה מהעבודה,
להיכנס למטבח במרץ לבשל ארוחת ערב מושלמת, ולגלות ששכחת
את השקית השלישית והקריטית עם המצרכים בתחנה! או להיות באמצע שיחה,
לרצות לשתף משהו חשוב, אך מישהו אחר מדבר וכשמגיע תורכם –
לא לזכור מה רציתם לומר…
אז איך מתגברים על זה? הפתרונות יותר פשוטים ויצירתייים משאתם מדמיינים.
- הדיגיטל הוא לא בהכרח הפתרון היעיל –
קרה לכם שנכנסתם ליומן לבדוק באיזו שעה הפגישה,
וקפצה הודעה מהווצאפ, אז רק העפתם מבט במייל,
ואיך אפשר לא להתעדכן בחדשות – הרי האיום האירני….,
ושכחתם למה נכנסתם למסך, והזמן חלף והפגישה גם….
במקום להתבסס על טכנולוגיה, כדאי לשוב לנייר ועיפרון.
מחברת ויומנים יכולים להיות מנגנון חיצוני מצוין לזיכרון העבודה.
רישום, ציורים ורשימות עשויים לסייע יותר מאשר אפליקציות שעלולות להסיח את הדעת.
- תמונות ומפות – יצירת תמונות, הדבקת פתקים וסימון בקלנדר
יכולים לעזור למוח לאחסן את המידע בצורה חזותית וקלה לאחזור.
כמו מפת דרכים לזיכרון. צלמו את החדר מייד כשסיימתם לסדר –
לזכור איפה על דבר וכמה זה יפה.
צלמו אפילו אווטפיט מוצלח, במקום לשבור את הראש כל פעם מחדש מה ללבוש.
- פתחו רוטינות – בנית שגרות קבועות יכולה להפוך פעולות לאוטומטיות,
כך שלא נצטרך להשקיע מאמץ מנטלי רב בכל פעם מחדש.
כמו סדר ערב קבוע, או סדר פעולות כשאתם נכנסים למשרד.
בקיצור, זיכרון העבודה הוא כמו החבל שמחבר את המוח שלנו למטלות היומיום.
עם כלים פשוטים ותרגול, אפשר להפוך אותו לעוזר נאמן במקום אויב מתסכל.
כמו כל התפקודים הניהוליים של המוח – הם התפתחותיים –
אז תתחילו לפתח את הזיכרון הזה, והופכו את המוח למכונת ניווט מדהימה שמשרתת אתכם!
1
