חנוכה – לבחור להאיר

חגיגות החנוכה מביאות  עם הנרות והסופגניות גם אירועים חברתיים, מפגשים משפחתיים ולא מעט אתגרים וכעסים על הילדים. זה לא מסתכם בניהול הילדים. זו גם העמידה מול המשפחה המורחבת, חברים שכנים, סבא/סבתא שרוצים רק טוב עבור הילדים אך לא בהכרח מכירים או מבינים את מה שאתם – ההורים יודעים על הילד שלכם ועל הADHD הספציפי שלו. 

את כל מה שאתם למדתם במהלך ההתמודדות עם תפקודים ניהוליים הלוקים שלו – הם עדיין לא שמעו, ודאי לא הפנימו. הם עדיין אוחזים ש"זה ממש לא בסדר, וצריך יד קשה לפעמים" ו"שמאל דוחה זה חלק הכרחי" או "תרוצים תרוצים – לא צריך לתת לו/לה ל….", או "זה עניין עקרוני, זה ענין של מידות!", "אתם פשוט הורים  כנועים ונותנים לו לנהל – מה אתם מצפים שיקרה?!!" 

וכמובן שאי אפשר לשכוח את המבטים הנוקבים, הרמת הגבה, הפנית הגב או הנזיפה שהילד כנראה חטף תוך כדי פעולה. הביקורת והכעסים הופכים להיות הדדיים. 

ADHD זו הפרעה שקופה. מבחוץ הילד נראה כמו כולם והתפקודים שעליהם מדברים כלוקים – הם אותם תפקודים כמו של כולם, רק שאצלם זה אחרת. לכן עדין כמו בימים ההם, גם בזמן הזה – יש אנשים שבטעות סוברים שזה ADHD זה עניין של בחירה. מידות והחלטות. ובינתיים הילדים הללו מפסידים את נקודות הזמן הכי משמעותיות ליצירת קשר אישי וחיבור בין דורי ערכי ומשמעותי. הם לא זוכים לאמפתיה מיטיבה וגם לא לעזרה יעילה. 

במקרה הטוב – ינסו להשתיק אותם בכניעה לרצונותיהם  או בהאשמה והרמת ידים מהתמודדות מולם."אתה פשוט לא רוצה" "את לא מנסה" "כשאת רוצה את מצליחה". 

 אז זהו שזה ממש לא  ככה. היות ו ADHD היא הפרעה נוירו התפתחותית שמשפיעה על הביולוגיה והכימיה של המוח , זה לא תלוי בבחירה, בכח רצון או באינטליגנציה. כי הילד רוצה. הוא תמיד רוצה לרצות אתכם ולקבל את האהבה וההכלה שלכם. רק שלא תמיד הוא מצליח להביא את הטוב שבו לאור, או להסביר את הקושי שלו לעשות את זה. 

אבל שימו לב למשהו מענין, אפילו מביך – זה כן תלוי בבחירה שלנו – המבוגרים – לגרום לענין הזה להיות קל יותר, אפשרי מחבר ומאיר- או קשה ובלתי נסבל.

במדריך הבא הקפנו חלק מהקשיים הרווחים בקרב ילדים עם הפרעות קשב – לא אצל כולם יופיעו כל הקשיים ולא בהכרח שבעוצמות כאלו שיצריכו התערבות. שכן הפרעת קשב תופיע אצל כל אדם בצורה קצת אחרת. ניסינו כאן להקיף את מה שהכי נפוץ. כלים שעובדים טוב עבור ילד עם הפרעת קשב, יהיו נכונים גם לגבי ילדים אחרים. ואותו כלל נכון גם עוצמת ההפרעה – מה שנכון לגבי קושי בעוצמה קשה יהיה נכון גם לגבי קושי קל יותר. מקסימום הילד יאמר לך שהוא מסתדר בלי המבנה שהצעת לו. לך תהיה הזדמנות להחמיא על הבגרות והיכולות שלו.  הוא ירוויח את הנכונות האמפטית  ושיתוף הפעולה שלך. וביחד הרווחתם מערכת יחסים טובה יותר ואקלים משפחתי משופר. 

אז כשאתם הולכים למפגש המשפחתי/חברי הבא -יחד עם הסבלנות והנשימה העמוקה – קחו באמתחת את התהליך הבא, כמה עצות ותבונה – 

• שלב ראשון – למדו את המשפחה המורחבת שההתנהגות של ילדכם מקורה בביולוגיה לא בחוצפה.
• שלב שני – אין משמעת או ענישה  שישנו את ההתנהגות שמקורה בתפקודים ניהוליים לוקים. מה שכן יועיל לשינוי משמעותי הוא שימוש באסטרטגיות מותאמות שנותנות מענה לקושי ההתנהגותי שמקורו בADHD. הרי לא תעניש דג ש"מסרב" לטפס על עץ. הטכניקות והאסטרטגיות הללו הם תהליך שעוזר לפתח תפקודים מעוכבים. הם לא זבנג וגמרנו – זו עבודה קשה ושליטה עצמית שלנו על מנת לווסת את רגשות התסכול, חוסר הסבלנות והרצון שלנו לראות תוצאות. בעולם בו הכל מיידי – לעשות תהליך הדרגתי זו גבורה. אך כשאתה מסכים להתגבר ולפעול באופן הזה תופתע מאיכות התוצאה והחיבור שנוצר בינך לבין המתמודד הצעיר. זהו קשר שלא מהרה ינתק. אז בקש את התמיכה של היקרים לך ואת השותפות שלהם במלאכה הבוגרת, הבונה, גם אם היא אחרת ולוקחת יותר זמן ממה שהיינו רוצים מלכתחילה. אך לפום צערא אגרא.

חמשה תחומי אתגר שכדאי להסביר לקרובים – 

א. זכרון עבודה קצר – גורם לכך לילד עם ADHD לא ליישם את לקחי העבר ולא להשתמש בהם בעתיד. חבל לומר לו: "אמרתי לך אלף פעמים…" זה לא נרשם ולא נזכר, זה יהיה ביזבוז  להשקיע בכך אנרגיה וכעס מנתק ומיותר. חזור על ההוראה – כל פעם מחדש – בקש ממנו לחזור על ההוראה במילים שלו במקום שתצעק ותכעס עליו. אם יש כללים מסוימים בבית אליו אתם מגיעים חיזרו עליהם ועיזרו לו לומר אותם במילים שלו. כמו – "לא נוגעים בדלתות הזכוכית של הספריה של סבא, ולא זורקים כדור בפנים".

ב. קושי לווסת רגשות – קשה לו להגיב בצורה פרופורציונלית לגירוי. מה שנראה לך פעוט, יכול להחוות על ידו בפגיעה אנושה. רכך את המכה באמפתיה, וגשר על הכאב מתוך הבנה, ללא שפיטה. כמו: "מאוד רצית לשחק איתם, נפגעת שלא שיתפו אותך והפכת את הלוח. זה כואב.(חיבוק) אתה חושב שהם ירצו לשחק עכשיו?"

ג. רגישות יתר לדחייה – תגרום לו להימנע מקבוצת גילו. יש שיעדיפו להיות עם המבוגרים ואחרים יבחרו לבלות עם צעירים. ילד עם ADHD לרוב חווה  יותר סלחנות מצד הקטנים ושליטה מצידו. אל תבקר ותקטין אותו על כך. הראה לו את יכולת המנהיגות שלו, וודא שלא משתמש בכוח או בשתלטנות. ציין את העובדה שהם נענים לו ומעריכים אותו גם בלי הכוחניות. 

ד.קושי לגייס קשב לפעולות "משעממות" גם אם הן הכרחיות. כמו לנקות את הסלון של סבתא אחרי מסיבת הסופגניות שהכינה עבור כל המשפחה. מהר מאוד תמצא את הילד מתחמק. גייס אותו בתפקיד ספציפי מאוד ו/או באחריות מאתגרת כמעה- תן לו בעלות על הפעולה ויעשה עבודה נפלאה.

ה. קושי לשלוט בדחפים – הדיבור הפנימי שעוזר לנו להכוון את פעולותינו ולהבין את הפעולה הבאה הנצרכת – חלש אצל בעלי ADHD ולכן נראה כאילו הם  קופצים מענין לענין בלי לסיים שום דבר. לא מספיק לבקש "תטאטא את התא", צריך לעזור לו בתמלול הפעולה הבאה: "ותביא יעה לאסוף את האשפה לפח הזה" (הספציפי. כי אם ילך לחפש פח, לא בהכרח יחזור במהרה…). מטלה אחת בכל פעם ודיווח על סיומה, דרבון ותגמול, וכמובן הגבלת פרק הזמן – יעזרו הרבה יותר למילוי המטלה.

שלב שלישי – אחרי שניסיתם לגייס את האמפתיה ולהרחיב את הידיעה של המשפחה המורחבת בעז"ה לא תצטרכו את השלב הזה. אך אם בכל זאת עדין הם לא שם – ציינו שהסירוב שלהם לנסות להבין ולשנות את הביקורתיות ומדיניות היד הקשה עם הילד – עלולה להשפיע על מערכת היחסים שלהם ולגרום לריחוק שעלול להימשך שנים. אין אפשרות להחזיר שנים של התחמקות מקשר וזמנים בהם היה חסר חיבור אוהב .זה דבר האבד. והרי תהיה להם הרבה יותר השפעה מבורכת על הנכד/הילד כאשר יגיעו ללב הדברים ולא יתעכבו על המעטפת הלקויה זמנית. אין לתאר את נפיצות הכאב שיש לארועים שלילים בחיק המשפחה המורחת והשפעתם לאורך שנים. אין ילד שלא מרוויח רק טוב מאהבה וקבלה של סבא/סבתא.  חבל לוותר על זה. זו אפשרות לעזור להאיר את הנר מבפנים וליצור חיבור לשרשרת הנצח של התא המשפחתי היהודי המשמעותי ולהיות חלק מאותו נר תמיד. או חלילה אובדן, ניתוק וכאב לדורות. 

שלב אחרון – אם עשיתם את כל זה ועדין האינטראקציה קשה – זכרו – אתם את שלכם – השתדלתם ועשיתם והשאר – לריבון העולמים. עלינו רק להאיר שלהבת קטנה ולעשות את חלקנו בפירסומא ניסא. כי כל ילד הוא נס להאיר ולהתנוסס בו ובשלהבתו. והתפקיד שלנו כבוגרים ואחראיים זה להיות מאוד זהירים בהכנת הנרות הללו.

חנוכה מאיר ושמח לכל בית ישראל לדורותיו,

3

2