כדורים לא מקנים כישורים, אז בשביל מה צריך את זה?

כדורים לא מקנים כישורים.

הם רק פותחים זמינות להתחיל את העבודה.
אבל עדיין צריך לעשות את העבודה.

לכן עושים אימון ל ADHD.
או טיפול, אם אין כרגע זמינות פנימית להתקדם דרך אימון.

אדם שסוחב טראומה, חרדה פצעי היקשרות וכד', לא יהיה זמין לאימון.
האימון טוב למי שרוצה ויכול לשדרג את החיים שלו לשלב הבא.

עבודה טיפולית או אימונית נעשית קלה יותר, מהירה יותר ויעילה יותר, כאשר יש גם טיפול תרופתי ברקע.

תשמעו סיפור:

יש לי מטופל, נקרא לו דוד.
אדם חכם, רגיש, שיודע לחשוב עמוק. אבל מסתבך על ימין ועל שמאל. עם אשתו, בעבודה , אפילו בבית הכנסת כבר הספיק לקנות לעצמו שם של מישהו שעושה "בלאגנים" ולא כדאי להסתבך איתו.
דוד סוחב ADHD מילדות.
והוא הגיע לאימון.

כבר בהתחלה הוא אמר לי משפט חשוב.
הוא אמר לי
"אם אני עושה אימון, למה שאני אקח תרופה. מה אני צריך את הכימיכלים האלו בגוף שלי?
זה כאילו אני לא מספיק טוב בעצמי, להסתדר עם זה. לא מספיק אני בא לטיפול?!"

אז קודם כל היינו צריכים לעשות סדר: "אתה בא לאימון. זה שונה מטיפול. לא באנו לתקן משהו שבור. באנו לשדרג משהו עובד. אחרי הכל אתה כבר בן 35 ויש לך הרבה הצלחות. גם קשיים. אבל אתה מתפקד, עובד ובעל השגים לא מעטים". 

אבל דוד פחד שהכדור ייקח ממנו את הקרדיט
שחלק מהזהות שלו זה זה שהוא עושה את הדרך לבד
ואם הוא ייקח תרופה
זה יספר לעולם שהוא לא מסוגל 

במשך כמה פגישות עבדנו על להפריד בין שתי מילים
עזרה
וערך עצמי.

עזרה זה לא הוכחה שהאדם חלש
זה הוכחה שהאדם רוצה לעזור לעצמו לנצח.

אחרי שלמדנו יחד את הADHD הספציפי שלו ומה זה בכלל ADHD
הוא הסכים לנסות.
לא כי הוא נשבר
אלא כי הוא הבין משהו חשוב.

חלק גדול מהיום, וגם מהפגישות שלנו הלך לאיבוד כי הוא לא הצליח להתפקס, כי הוא שכח, כי הוא היה מפוזר ומוצף – ורצה לדבר על הכל ביחד ולקפוץ מענין לעניין. והאימון לא נכנס פנימה – להפנמה  ושימוש, לא כי הוא לא רצה, אלא כי לא הייתה זמינות.
המוח שלו היה מוצף מדי
לא היה איפה להניח את הכלים.

שבועיים אחרי שהוא התחיל טיפול
קרה דבר מדהים. כאילו הדליקו לו את האור פתאום.
אותו אימון, אותם תרגילים, אותן שיחות
אבל פתאום משהו התחיל לזוז, דברים התחילו לקרות, יעדים הושגו –  המוח שלו היה פנוי
טיפת אוויר
התחיל להיכנס סדר
והוא אמר לי משפט שלא אשכח – 

"אני מרגיש שבפעם הראשונה בחיים
יש לי גישה לעצמי"

פה זה המקום לחזור למשפט בו התחלנו –  כדורים לא מקנים כישורים ותרופה לבד היא לא קסם –  היא רק יוצרת מרחב שבו אפשר סוף סוף להתקדם.

אימון בלי זמינות מוחית
זה כמו לנסות ללמוד שחיה בזמן שהמים סוערים
אדם כמעט טובע
ואין לו שום יכולת לשמוע את המדריך

אימון עם זמינות מוחית
זה כמו בריכה שקטה
אתה יכול סוף סוף ללמוד איך לזוז נכון במים

דוד לא הפסיד את העצמאות שלו
הוא הרוויח אותה
תרופה לא לקחה ממנו את הכוח
היא נתנה לו את האפשרות להשתמש בו.

תרופה היא כמו דלת.

האימון
הוא זה שמלמד ללכת דרך הדלת
ולצאת לחיים חדשים עם כלים ומיומנויות. 

בכמה מילים לסכם את זה: תרופה בלי עבודה פנימית לא תייצר שינוי בר קיימא
כשפגה ההשפעה, הכל חוזר
אבל תרופה יחד עם אימון
מאפשרת באמת להשתנות מבפנים.

מי שעבר אימון יודע לומר זאת בבירור.

1

1