לאן היא נעלמת? כשהקשב גולש לשדות אחרים

בס"ד

מה גורם לנערה להתנתק באמצע השיעור?

לאן היא נעלמת ולמה?
איך זה שפתאום הנערה שיושבת בשיעור, נראית כאילו היא שייטה למקום אחר? לאן היא נעלמה? למה זה קורה?
זה לא נדיר שבני נוער, ובעיקר נערות, מוצאות את עצמן מתנתקות במהלך השיעור.
אבל מה בעצם גורם לזה?

האויב הגדול: המוסחות

בעגה המקצועית קוראים לזה "מוסחות" – מצב שבו הקשב נודד למקום אחר ולא דווקא לנושא השיעור.
לפעמים זו מחשבה חולפת, ולפעמים מדובר בחלום בהקיץ ארוך.
ישנם גורמים פנימיים וגורמים חיצוניים שמשפיעים על כך, ולעיתים קרובות מדובר בשילוב של השניים.

מוסחות פנימית – עולם פנימי סוער

מחשבות, רגשות ותחושות הם אויבים של הקשב הריכוזי.
למשל, נערה שמתקשה להבין את השיעור עשויה להתחיל לדמיין איך היא תצליח במבחן הקרוב, או מה היא תגיד לחברה בהפסקה.
לעיתים קרובות, זה לא בשליטתה – היא פשוט מוצאת את עצמה נסחפת.

סיפור מהשטח:
ענת, נערה בת 14 עם ADHD מאובחן, סיפרה למאמנת שלה שבמהלך השיעור במתמטיקה היא "הולכת לאיבוד".
לדבריה: "אני שומעת את המורה בתחילת השיעור, אבל אז פתאום משהו תופס אותי…
אולי זה רעיון חדש, אולי דאגה לגבי העבודה במערכת השעות.
ואז, פתאום, אני חוזרת למציאות ושואלת את עצמי – מה אני מפספסת?"

מוסחות חיצונית – מסיחים מסביב

גם אם הנערה מחליטה להתרכז, העולם סביב לא תמיד משתף פעולה.
חברתה מזיזה את הכיסא, ציפור עפה מחוץ לחלון, ואפילו רעש קל במסדרון יכול לשבור את רצף הריכוז.

סיפור מהשטח:
נועה, בת 15, סיפרה שהמסיחים החיצוניים בכיתה שלה פשוט בלתי נסבלים.
"יש רגעים שאני מרגישה כאילו אני לוחמת בצבא.
יש אנשים שמתופפים על השולחן, יש רעשים של דיבורים מאחורה,
ולפעמים אני פשוט מרימה ידיים ואומרת – 'זהו, אני לא יכולה להתרכז יותר'."

תחושות גופניות – הפרעה בלתי צפויה

לפעמים, דברים שנראים קטנים ולא משמעותיים יכולים לשבש את הקשב לחלוטין:
שרוול מציק, סיכת ראש לוחצת, טמפרטורה לא נוחה בכיתה.
כל אלו יכולים להפוך לנקודות התמקדות עבור המוח – ובכך להסיט את הקשב מהשיעור.

סיפור מהשטח:
מאמנת ADHD מספרת על תלמידה בשם לירון, שכל בגד מעט לא נוח גרם לה להוציא את עצמה מריכוז.
"אם החולצה שלי לא בדיוק יושבת נכון, או שהנעליים שלי לוחצות – אני לא יכולה לחשוב על שום דבר אחר."
זו נקודה חשובה – לפעמים הפתרון נמצא בפרטים הקטנים.

זו ADHD או לא?

אחד המאפיינים המרכזיים של ADHD הוא מוסחות.
אבל לא כל מוסחות מעידה על ADHD.
האבחנה של הפרעת קשב דורשת נוכחות של מספר מאפיינים נוספים לאורך זמן,
כמו קושי בהתארגנות, בעיות במעקב אחרי זמן, וקשיים חברתיים.

אם הנערה תמיד הייתה מוסחת, גם בילדות המוקדמת,
ואם יש לה קשיים נלווים כמו צונמי רגשי או בעיות בהתארגנות –
ייתכן שזו ADHD, וכדאי לבדוק זאת לעומק.

אז למה לפעמים מפספסים את האבחון?

לצערנו, בנות רבות עם ADHD לא מאובחנות בזמן.
בניגוד לבנים, שהתסמינים שלהם לרוב יותר חיצוניים (למשל היפראקטיביות),
אצל בנות, הבעיה מתבטאת בעיקר בהיסח דעת פנימי, והן לומדות להסתיר אותו.

סיפור מהשטח:
הילה, בת 16, סיפרה שכשהייתה צעירה, אף אחד לא שם לב לבעיה שלה.
"תמיד חשבו שאני פשוט חולמנית.
אבל האמת היא, שפשוט לא יכולתי להתרכז – הייתי מוצפת מחשבות.
רק בגיל 15 קיבלתי אבחון של ADHD, ואז הבנתי למה כל השנים הרגשתי שאני נאבקת."

קשיי למידה חבויים

לפעמים, המוסחות מגיעה מקשיים לימודיים לא מאובחנים.
בנות רבות מצליחות "להסתדר" בכיתות הנמוכות,
אבל כשהלימודים הופכים להיות מורכבים יותר, העומס מכריע אותן.
במצב כזה, הן עשויות להתנתק פשוט כי הלמידה דורשת מהן מאמץ אדיר, והן מתעייפות מהר.

סיפור מהשטח:
ליאת, תלמידת תיכון מצטיינת, סיפרה:
"תמיד הצלחתי איכשהו להבין את החומר,
אבל בשלב מסוים פשוט הרגשתי שאני טובעת.
לא הצלחתי להבין למה זה קשה לי כל כך.
ואז, כשהתחילו לבדוק את זה, גילו שיש לי דיסלקציה קלה.
אף אחד לא חשד בזה כי הציונים שלי היו בסדר."

סערת גיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות מביא איתו שינויים רבים – רגשיים, פיזיים וחברתיים.
כל אלו יכולים להפריע ליכולת של נערה להתרכז.
התחושה של להיות תחת מבטם של אחרים,
ההתמודדות עם קונפליקטים חברתיים,
ואפילו שינויים הורמונליים – כל אלו גונבים את הקשב.

מה אפשר לעשות?

• לדבר איתה בעדינות – לנסות להבין מה קורה לה בפנים. לפעמים שיחה קצרה יכולה לשפוך אור על הבעיה.

• לעזור לה לזהות את המסיחים – האם זה רעש? חוסר הבנה? מחשבות טורדניות?

• לשפר את סביבת הלמידה – לפעמים התאמות קטנות (כמו ישיבה קרובה למורה) יכולות לעזור מאוד.

• לשקול הדרכה ואבחון מקצועי – אם הקושי חוזר שוב ושוב, כדאי לבדוק לעומק אם יש צורך בהתאמות מיוחדות.

סיכום

כשהנערה מתנתקת באמצע השיעור, זה לא קורה סתם.
לפעמים זה חלק מהפרעת קשב, לפעמים זה נובע מקושי לימודי, ולפעמים זה פשוט גיל ההתבגרות.
מה שבטוח, הבנה ותמיכה מצד ההורים והמורים יכולות לעשות את כל ההבדל.
אם נזהה את הסיבות – נוכל לעזור להן להיות נוכחות ולחוות הצלחה בלמידה ובחיים בכלל.

1

1