להצליח ובכל זאת להרגיש אשמה – על חווית חינוך ילדים עם ADHD

קטגוריההורות
האם יש מקום לאשמה בהורות, במיוחד ביחס להורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. מה באה האשמה לשרת? איך הורים יכולים ללמוד מהטעויות שלהם ולבצע בחירות טובות יותר בעתיד? מהי ההזדמנות לצמיחה אישית ולשינוי שהרגש הזה מזמן?

שיתוף

“ספרו לי משהו טוב שקרה השבוע” 

שאלתי את הזוג שנכנס לפגישה שניה של הדרכת הורים לADHD, עבור בנם בן ה12.
“הוא שמח” אמרה האמא “משתף פעולה, פחות מריבות, קל יותר בבית עכשיו”. 

אמרה, ואין חיוך ואין הקלה על פניה. 

“ואיך את מרגישה עם זה?” שאלתי.

“אשמה” ענתה ודמעות מתקשרות בעיניה. 

“פתאום קלטתי שמה עשינו קודם הכניס אותו למצוקה נוראה. 

אני מרגישה ממש אשמה במה שעבר על הילד שלי. 

ועוד האשמתי אותו, דחיתי, הענשתי. העצמתי את הקושי. אני מרגישה נורא עם זה”.

 

האם יש מקום לרגש האשמה?

האם הורים שלא ידעו לעשות את הדברים אחרת,

שלא היו חשופים להשלכות של הפרעת הקשב על הילד שלהם,

ולא היו מודעים שיש דרך טובה יותר לפעול בה –  צריכים להרגיש אשמים?

 

צריכים או לא צריכים – מקובלנו שעם רגשות לא מתווכחים.

אם הם באים, יש להם סיבה, ויש להם מטרה. 

רגש באנגלית נקרא EMOTION. אם נחלק את המילה

נראה שבנויה מE – המייצגת: אנרגיה,

ומMOTION – תנועה. כלומר רגש הוא קריאה לפעולה, לתזוזה.

לתחושת אשמה יש מטרה. 

לעורר אותנו בחוסר נוחות, לעורר את המצפון, שיראה לנו את הצפון, את מה שנכון לעשות, 

שלא נתקע בקשיות עורפנו בהתנהגות שמסיבה נזק. 

 

כעת כשאותה אמא למדה דרך אפקטיבית יותר לנהוג עם בנה ולהביא שלום הביתה –

היא מתבוננת בהתנהגות העבר וכבר לא מרגישה איתה נוח. 

רגש אשמה הוא לא טעות. הוא עוזר לה לברר ולקבוע בנפשה את הדרך הנכונה עבורם.

הוא עוזר לה לקבע, להפנים ולהתמיד בדרך החדשה, בסיעתא דשמיא. 

במקרה הזה ,”אשמה” היתה קריאה לפעולה ובחירה בדרך חינוך שהולמת את המצב המורכב עם הבן שלה והתמדה בה.

 

אבל, יש בעיה קצת עם אשמה – אף אחד לא אוהב להרגיש ככה. 

אלא שפחד והמנעות מלהרגיש ולהודות בו – הוא עלול להתמיד את אחיזתו בנו. 

להגדיר רגש כטעות, או כשגוי – גורם לאותו הרגש רק להתעקש להשאר איתנו. 

אי אפשר סתם “לשחרר”. זה לא באמת מרפה.

אבל, קבלה של הרגש – מתוך הפנמה שיש לו מקום,

שהוא משרת מטרה  והיא לטובתי, לעזור לי לישר את דרכי – משהו קסום קורה. 

 

אחרי שקיבלתי, והפנמתי את המסר, אני יכולה להודות לרגש שהאיר את עיני,

ושלח אותי לחפש דרך טובה יותר. אז טוב שבא. 

אחרי הודאה והודיה כזו – הרגש הזה יכול לעזוב, לשחרר אותי מאחיזתו. 

כשהיא עשתה את זה, אותה אמא יכולה היתה להרגיש משוחררת להנות מהתמורה שחלה בבנה ובביתה בלי משקעים מיותרים. 

 

תכלס כשמפרקים את המילה אשם:

א’ יכול ליצג אגו (להתעסק בי ואפסי עוד),

או את אלופו של עולם. האין זה  ה’-שם  שאיתגר אותנו אל הרמה הגבוהה הבאה שלנו? 

זה הבחירה שלנו לשרת את האגו שלנו או ליצג את רצון ה’ בעולם. 

יהי רצון ונשכיל לבחור נכון.

1
1
הרצון לתת, יותר.
מה בין כביסה לגמישות לADHD?
החזית והעורף ורף התפקוד
ADHD בין חירום לשיגרה
קצת על ADHD וODD (הפרעת התנגדות מתריסה)
מה בוער בו
מחשבות שליליות לא בונות חוויות חיוביות
על קושי לקבל החלטות ומחשבות רעות
היה הראשון לדעת על מאמרים חדשים

קבל עדכון במייל בכל פעם שמתפרסם מאמר חדש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *