מדריך לשוטרים, גנבים וADHD

גניבה בקרב ילדים, במיוחד אלה המאובחנים עם ADHD, היא תופעה מורכבת שדורשת הבנה עמוקה והתייחסות רגישה.
כל ילד שגונב אומר לעצמו בכל פעם: "זו הפעם האחרונה". אך מאחורי מעשה הגניבה מסתתר צורך עמוק שלא מקבל מענה, ומעורר מצוקה אמיתית.

הבנת המניעים העמוקים

כסף, במקרים אלה, הוא רק אמצעי.
ילדים עם ADHD עשויים לגנוב מסיבות מגוונות:

• קניית חברים – הצורך בקבלה חברתית עלול להוביל לשימוש בכסף כדי "לקנות" חברויות. לדוגמה, ילד שמחלק ממתקים לכל החברים כדי לזכות באהדתם.

• ענישת ההורים – גניבה כביטוי לכעס או תסכול כלפי ההורים, כמו לקחת כסף מארנקם מתוך תחושת עוול או צורך להוכיח עצמאות.

• חיפוש אהבה – תחושה של חוסר אהבה מצד ההורים או הסביבה עשויה לגרום לילד לחשוב שהחומר יפצה על כך. ילד שמרגיש שהוא לא מקבל מספיק תשומת לב עלול לקנות מתנות לעצמו כדי להרגיש מוערך.

• הרגעה עצמית – שימוש בכסף לרכישת דברים מתוקים או מרגיעים כפיצוי רגשי. לדוגמה, ילד שקונה חטיפים בכמויות גדולות כדי להתמודד עם תחושת מתח או חרדה.

ילדים עם ADHD זקוקים לתשומת לב ואהבה רבה יותר מהממוצע.
כאשר ההורים מתקשים לספק זאת, הילד עלול לפנות לחומר כתחליף.
הם מפנימים שאהבה מתבטאת בחומר, ומתוך תפיסה זו, הם "לוקחים" את מה שהם מרגישים שחסר להם.

גישה חינוכית מותאמת

חשוב להבין שהגדרת הילד כ"גנב" עלולה להוביל להפנמת זהות שלילית.
במקום זאת, יש להתמקד במעשה ולא בזהות הילד.
הגישה החינוכית צריכה להיות מבוססת על הבנה, אמפתיה ותיקון:

• החזרת הערך – במקום להחזיר כסף, הילד יכול לפצות באמצעות עבודות בית. זה מלמד אחריות ומאפשר "כפרה" על המעשה.

• תוכנית עבודה – יצירת טבלה עם משימות ביתיות וערכן הכספי. לדוגמה, ילד שגנב 50 ש"ח יוכל להחזיר את הערך על ידי שטיפת כלים, סידור החדר או עזרה עם האחים הקטנים.

• עיקרון הכפל – החזרת ערך כפול ממה שנגנב מלמד על חומרת המעשה, אך גם מאפשר תיקון אמיתי.

• שיתוף ההורים – לעיתים, השתתפות ההורים בתשלום חלק מה"חוב" יכולה לחזק את הקשר ולהראות תמיכה, לדוגמה, אם ההורים מחליטים יחד עם הילד כיצד להחזיר את הכסף בדרך שתלמד אותו אחריות.

התמודדות עם הפרת פרטיות

גניבה היא גם הפרה של "שמירת פרטיות".
חשוב להדגיש את חשיבות כיבוד הגבולות האישיים – של גוף, חפצים ומרחב.
יחד עם זאת, יש להבחין בין מקרים שונים:

• אם הילד הודה במעשה, זה מראה על לקיחת אחריות ויש לעודד זאת.

• אם הילד מביע חרטה, זו הזדמנות לשיחה עמוקה על ערכים ורגשות.

הבנת הקושי בקבלת מרות

ילדים עם ADHD מתקשים לעתים קרובות בקבלת חוקים ומרות.
זה לא נובע מחוסר הבנה, אלא מהעומס הקוגניטיבי והרגשי שהם חווים בניהול התנהגותם היומיומית.
כפייה חיצונית נוספת עלולה להיחוות כמאיימת ולעורר תגובה של התנגדות.

חשוב להבין שהקושי בקבלת מרות אינו הגורם הישיר לגניבה.
גם אימפולסיביות לבדה אינה מסבירה את התופעה במלואה.
המפתח הוא להבין את הצרכים העמוקים והמצוקות שמובילים למעשה הגניבה.

בניית תוכנית התערבות

כדי לטפל בבעיה ביעילות, יש לפתח תוכנית מקיפה:

• הכרת הילד לעומק – זיהוי הצרכים הייחודיים, החוזקות והאתגרים שלו

• בחינת יכולת ההורים – הערכה כנה של היכולת ההורית לספק מענה לצרכי הילד

• תקשורת פתוחה – יצירת ערוצי תקשורת פתוחים ובטוחים בין ההורים לילד

• חיזוק תפקודים ניהוליים – פיתוח אסטרטגיות לשיפור יכולות תכנון, ארגון ובקרה עצמית

• בניית קשר חזק – טיפוח הקשר בין הילד להוריו ולסביבתו הרחבה

• הצבת גבולות ברורים – יצירת מסגרת ברורה של כללים וציפיות, תוך הבנה של האתגרים הייחודיים של הילד

• עידוד התנהגות חיובית – מתן חיזוקים חיוביים להתנהגויות רצויות ולהתקדמות

• טיפול רגשי – במקרה הצורך, שילוב טיפול רגשי מקצועי לעיבוד רגשות ופיתוח מיומנויות התמודדות

דגשים חשובים להורים

• הימנעו מתגובות קיצוניות – עונשים קשים עלולים לפגוע בתחושת הערך העצמי של הילד

• חפשו את הסיבה האמיתית – נסו להבין את המניעים שמאחורי הגניבה

• אל תשוו לילדים אחרים – כל ילד הוא ייחודי, והשוואות עלולות לגרום לתסכול ולמרדנות

• שמרו על תקשורת חיובית – הילד צריך להרגיש שהוא יכול לדבר איתכם בלי חשש לעונש מיידי

סיכום

התמודדות עם גניבות בקרב ילדים עם ADHD דורשת גישה רגישה, מבינה ומקיפה.
במקום להתמקד בענישה, יש לחתור להבנת המניעים העמוקים ולספק מענה הולם לצרכים הרגשיים והחברתיים של הילד.
באמצעות תקשורת פתוחה, הצבת גבולות ברורים, ובניית תוכנית התערבות מותאמת אישית, ניתן לסייע לילד להתגבר על התנהגויות בעייתיות ולפתח דרכי התמודדות בריאות יותר.

זכרו תמיד: מאחורי כל מעשה גניבה עומד ילד שזקוק להבנה, תמיכה ואהבה.
באמצעות גישה נכונה, ניתן לא רק לפתור את בעיית הגניבות, אלא גם לחזק את הקשר עם הילד ולסייע לו בהתפתחותו הרגשית והחברתית.

2

1