להתמודד עם ADHD נשי: מעבר לבושה והסתרה
נשים רבות עם ADHD מנסות להסתיר, להתעלם ולתפקד כאילו ההפרעה אינה קיימת.
הן רודפות אחר מציאות בלתי אפשרית שבה "כאשר אהיה מסודרת, כאשר אדע לנהל זמן, כאשר אהיה מספיק טובה – אז אתחיל לחיות".
אך מתוך מקום של בושה, זה פשוט לא עובד.
לחיות עם ADHD – לא "לתקן" אלא להעז
לחיות טוב עם ADHD אין פירושו "לתקן" את עצמך.
אסטרטגיות ניהוליות אינן פתרון כאשר הן מתמקדות רק בסימפטומים ולא באדם בשלמותו.
התמודדות מלאה כוללת חיבור לקול הפנימי, הגשמת חלומות וטיפוח עצמי – גם לצד האתגרים.
זהו אומץ.
ADHD משפיע על הזהות, על תפיסת הערך העצמי ועל מערכת היחסים שלנו עם עצמנו ועם אחרים.
הדרך קדימה אינה בהסתרה או בהעמדת פנים אלא בקבלה עצמית ובהבנה שאפשר לחיות חיים מספקים גם לצד הקשיים.
הבושה הבלתי נראית של ADHD
העולם הרגשי של נשים עם ADHD דומה לקרחון – מה שרואים הוא רק הקצה.
רבות מהן לא אובחנו בילדותן, שכן ההפרעה לא פגעה בהישגיהן האקדמיים, אך השפיעה על חייהן בדרכים אחרות:
-
אימפולסיביות שמובילה לקשיים חברתיים.
-
הימנעות מקשרים מחשש שיגלו את הבלגן הפנימי והחיצוני.
-
פחד מהורות, מניהול חיים עצמאיים.
-
תחושת אובדן – לא רק של חפצים, אלא של מטרות, תחביבים, חלומות.
-
חוסר יכולת להתמיד בפרויקטים ארוכי טווח, גם אם יש תשוקה ורצון.
הבושה נוצרת משנים של מסרים חוזרים: "אני יותר מדי" או "אני לא מספיק".
מסרים אלו פוגעים בערך העצמי ומובילים לחוסר אונים נרכש.
כאשר התחושה היא שאין יכולת לשלוט במציאות, קל לפתח מנגנוני הימנעות ודחיינות.
רגישות לדחייה (RSD) – המעגל שמנציח את עצמו
נשים רבות עם ADHD חוות רגישות גבוהה מאוד לדחייה (Rejection Sensitive Dysphoria – RSD),
מה שמוביל להימנעות מקשרים, פרפקציוניזם, דחיינות ולבסוף – שחיקה רגשית.
לדוגמה:
-
הבוס מבקש לדבר איתי? בטח הוא הולך לפטר אותי.
-
מישהו הפסיק לצחוק כשהתקרבתי? כנראה צחק עליי.
-
לא עמדתי בציפיות של אחרים? אני חסרת ערך.
המרדף אחר שלמות והעמדת הפנים שגורה גובים מחיר כבד של שחיקה ובדידות.
נשים רבות נשארות לעבוד עד מאוחר כי הן מצליחות להתרכז רק כששקט,
אך המחיר הוא שחיקה, חוסר איזון ובדידות רגשית עמוקה.
הסתרה – מחיר הבושה
נשים עם ADHD מסתתרות – פיזית ורגשית.
הן נמנעות מקשרים, מחיות מאחורי מסכה:
-
מנסות להתאים את עצמן במקום להיות מי שהן באמת.
-
הימנעות מחשש שיראו את הבלגן הפנימי.
-
בריחה להרגלי הרגעה כמו אכילה רגשית או הסתגרות.
-
דחיינות מחשש שהכישלון יוכיח שהן לא מסוגלות.
ההימנעות וההסתרה מובילות לדיכאון, לתחושת בדידות ולמעגל כישלון הולך ומחריף.
ההתמודדות עם ADHD אינה רק שיפור התפקוד היום-יומי, אלא יצירת זהות בריאה ושינוי תפיסות מגבילות.
איך שוברים את המעגל?
מודעות ובחירה.
שינוי מתחיל מהכרה במציאות – לא בהכחשה ולא בתיקון עצמי אינסופי.
קבלה אינה ויתור, אלא הבסיס לפעולה משמעותית.
כדי להתמודד עם הבושה והרגישות לדחייה, ניתן להשתמש בגישת N.A.C.H.O.S:
-
Notice – זהי טריגרים שמעוררים תגובה רגשית חזקה.
-
Authenticity – האם אני פועלת מתוך פחד ובושה או מתוך בחירה מודעת?
-
Create Space & Cope – כשהרגשות מציפים, קחי רגע להתאוורר בעזרת חמשת החושים:
-
הסתכלי על 5 דברים מסביבך.
-
געי ב-4 חפצים והרגישי את המרקם שלהם.
-
האזיני ל-3 צלילים בסביבה שלך.
-
זהי 2 ריחות מוכרים.
-
טעמי משהו קטן ומרגיע.
-
-
Choose Intentional Action – בחרי תגובה שמשקפת את מי שאת רוצה להיות.
-
Speak Up – הביעי את עצמך ללא התנצלות.
להתחבר לכוחות ולערכים שלך
נשים עם ADHD מתקשות לזהות את הכוחות שלהן,
אך חיבור לערכים האישיים יכול לשמש עוגן:
אמפתיה, יצירתיות, חופש, צדק.
להיות מחוברת לעצמך פירושו גם לשים גבולות בריאים, לבקש עזרה,
ולהבין שאין צורך להיות "מושלמת" כדי לחיות חיים מספקים.
מותר לך להיות מי שאת
המסע עם ADHD אינו פשוט, אך הוא אינו גזר דין של חידלון.
האם את חיה לפי ציפיות של אחרים או לפי מי שאת באמת?
זה בסדר שיהיו ימים קשים.
קחי רגע, נגביי דמעות, וזכרי – זה רק רגע אחד בתוך מסע שלם.
את לא צריכה "לתקן" את עצמך. את צריכה לתמוך בעצמך.
הבית שלך או התיק לעולם לא יראו כמו של השכנה הנוירוטיפיקלית,
אך הם יהיו אותנטיים, חדשניים, והם יהיו שלך.
המסע אל קבלה עצמית
מתוך הבלאגן תצמח האישה שאת בוחרת להיות – לעיתים צולחת, לעיתים טובעת,
אך תמיד ממשיכה מתוך חמלה, לא מתוך ביקורת.
כי אם הכול היה מושלם, לא היינו כאן.
המסע הזה אינו על השגת שלמות, אלא על קבלה עצמית ובחירה מודעת –
לחיות מתוך כנות ואומץ, ולזכור שגם בתוך האתגרים, מגיע לך להיות מאושרת.