קצת על ADHD וODD (הפרעת התנגדות מתריסה)

ילדים עם ADHD יודעים מגיל צעיר שהם שונים מהילדים האחרים. הם מסתבכים יותר, לחלקם יש קושי אקדמי על אף היכולת השכלית הטובה שלהם, לחלקם יש סתירה בין העולם הפנימי העשיר – לעולם חיצוני בו הביצוע שלהם לא תואם את הדרישה. במקום להרגיש טיפשים, מנגנון ההגנה שלהם זה להיות "cool" / מגניב / משעשע / הכי ליצן עדיף מהכי טיפש / או "לא איכפת לי!" / אתה אשם. והם משקיעים ומחדדים את הגישה המתנגדת שלהם.

חצי מהילדים בגיל הגן המאובחנים עם ODD – הפרעת התנגדות מתריסה יתגברו על זה עד גיל 8. 

ילדים גדולים יותר – אם לא מטפלים בזה, עלולים להחמיר להפרעת התנהגות – CD – שכוללת אלימות פיזית, גניבה, בריחה מהבית, הצתות וכו'. התנהגות הרסנית ולא חוקית.

ההתנהגות המרדנית ODD קשורה הרבה בסטרס. יש לטפל בשורש הבעיה שגורם לסטרס – הסימפטומים של הפרעת הקשב שפוגעים בתפקודים הניהוליים ומקשים על התמודדות יעילה מול העולם – לפני שפונים  לבעיה ההתנהגותית. כלומר לטפל בשורש ולא רק לכבות שריפות. אם הוא אימפולסיבי ומוסח – לא יהיה אפשר לתקשר איתו.

בהימצאות חרדה וADHD ביחד, החרדה תטופל קודם ואז אפשר יהיה לטפל גם בADHD.

להרבה מצבים של ADHD ו- ODD – משפחת הסטימולנטים עושה פלאים. כמובן לשיקול דעת רופא מומחה שדיוק הטיפול – לעשות את האבחנה המבדלת, לוודא שהחרדה לא מועצמת ולשלול הפרעות אחרות.

ברוב המקרים הטיפול המועדף לODD הוא עבור ההורים. לשנות את הגישה והתגובה שלהם לילד. מצד אחד שיקוף של חוזקות, חיזוקים, תגמולים. מצד שני תוצאות ברורות וידועות מראש. הקושי של ההורים להיות עקביים או לעיתים חריפים מידי – מחריף את המצב. 

הכלל הכי חשוב להורים, והכי קשה – לא לקחת את ההתנהגות המרדנית סרבנית באופן אישי ולהשאר רגוע וידידותי. לילדים מתנגדים יש חיישן רגיש לעוינות מצד מבוגרים. אם הם קולטים את הכעס – הם יתאמו את הכעס שלהם לזה שלך. הניהול העצמי של ההורה הוא קריטי בעבודה עם ילד מרדן.

לסיכום כמו שניהול טוב של היום מתחיל בלילה, כך גם הורות – לא מתחילה בילד, אלא בהורה. 

בהצלחה רבה!

7

2