מחשבות שליליות לא בונות חוויות חיוביות

אף על פי שזה משפט מאוד הגיוני, וגם אנשים עם הפרעת קשב מאמינים לו, מעטים רואים אותו כהכוונה. וגם אם כן, לא יודעים איך לשנות את המחשבות השליליות.

בעלי ADHD לוקים בכפליים. הם נוטים לפרש את המציאות לא רק בצורה שלילית, אלא בצורה שלילית ומכוונת נגד עצמם. (“אלו שמדברים שם בפינה, אני יודע שהם מדברים עלי. אני שונא אותם ואראה להם מה זה…”אומר הילד לעצמו שניה לפני הוא מחטיף להם. זה לא פוסח על הגדולים “הם לא מקשיבים למה שאני אומרת, הם לא סופרים אותי”…).

העניין הוא שדישה בפרשנות שלילית כנגד עצמו גורמת לאדם בעצם “לירות לעצמו ברגל”. היא לא מאפשרת ברור אמיתי של העובדות והיא מסקלת כל סיכוי לתוצאות חיוביות. האדם המסנוור מהכאב לא יהיה פנוי לפתרון יצירתי וחיובי של הבעיה. הסיבה שבעלי ADHD מתמודדים עם זה בכפליים היא זכרון העבודה הקצר של המוח הADHD משכיח חוויות חיוביות מחד. ומאידך התגייסות המנגנון ההישרדותי לזכור על נואנס של כשלון או חוסר שלמות (ומבחינתו יש הרבה כאלה) שחוסם את החשיבה הרציונלית. 

בהעדר תודעה וכלים לשינוי הלך המחשבה, האדם עלול להסחף למחוזות השלילי ולטחון שוב ושוב את אותו התוכן הרע שמעצים את כל זבוב לגודל של פיל. ומכאן לופ מחשבות ורגשות שלילי שמזין את עצמו.  

מה עושים? בתהליך האימוני ובתהליכי טיפול – יש הרבה מה לעשות עם התופעה הזו. 

אך בואו ניקח טיפ חשוב לחיים. גזור ושמור: אם זה שלילי ונגדי – רוב הסיכויים שזה שקר. אל תאמין לזה. חפש דרכים להבין את הארוע בצורה שונה. שאל שאלות במקום להניח הנחות. ותעשה לעצמך טובה – אל תיסחף לדישה חסרת תוחלת של דמיון חסר רסן. חזור בך. קרקע את האירוע במידע רלוונטי ופתח דרכי חשיבה שעובדות לטובתך באמת. לטובת התכלית.