על פי הפרוטוקול של משרד הבריאות, על התהליך האבחוני לADHD לכלול:

1. בדיקות דם לפריטין- מחסני ברזל, ויט D, תפקודי כבד ובלוטת התריס, עופרת בדם.

2. בדיקת ראיה ובדיקת מיקוד ראיה

3. בדיקת שמיעה ועיבוד שמיעתי.

4. אבחון פסיכודידקטי

5. אחרי כן יש לגשת לאבחון של פסיכיאטר, או נוירולוג המתמחה בקשב, או רופא ילדים-משפחה שעשה הכשרה לאבחון וטיפול בהפרעת קשב

בעולם מושלם היו עושים לפי הסדר הנ’ל

שהוא ההמלצה של גורמי הרפואה ומשרד הבריאות.

תכלס, הרבה עושים קיצורי דרך.

לעיתים, בגלל שאין חשד לבעית שמיעה, למשל, ידלגו על בדיקת שמיעה.

אך דווקא אז כדאי לשלול הפרעה של עיבוד שמיעתי.

לעיתים בגלל המחיר שזה עולה

או בעיקבות לחץ להתחיל טיפול ולשפר את ההתנהגות לאלתר –

יעדיפו לקחת כדור לפני הבירור.

זה כמו לירות חץ באפלה.

פעמים רבות מגלים  שהדרך הקצרה היא ארוכה.

כי כשהטיפול כושל וממשיכים בניסיונות

מתישים את הסביבה

וגרוע מכך, מייאשים את הילד, שחושב שהוא מקרה אבוד, חלילה.

עדיף לבחון הדברים לפי הסדר ולחסוך כאב ראש מיותר.

כי עם ADHD מה שלא מועיל – מזיק.

1

1