שאלה
- 13/08/2023
בת 17 ושונאת את הריטלין...
הבת שלי כבר בת 17, ואובחנה רק ממש לאחרונה עם ADHD. (למרות שיש לה גם תסמינים ברורים של היפראקטיביות, לא ברור איך פספסנו...)
היא שונאת לקחת ריטלין, כבר ניסינו הכל הכל הכל, אבל היא לא אוהבת שום כדור.
ב"ה הגענו לכדור עם תופעות לוואי הגיוניות, אבל היא עדיין טוענת שהרבה יותר כיף בלי הכדור, גם אישית וגם חברתית.
א-ב-ל... המוסד הלימודי ממש ממש לא מרוצה מהדעות שלה. אמנם אין לו סמכות להוציא אותה או להכריח לקחת ריטלין, אבל כן יש לו סמכות לגרד את העצבים שלנו עד דק.
וגם לי חבל על החיים שלה שמתבזבזים בלי התרופה. עם ריטלין היא מגיעה להישגים מרשימים הרבה יותר.
ניסינו אימון קשב וכו', אבל לא ממש עזר. לדעתי היא צריכה את ההמראה של הריטלין.
אני לא רוצה עצה איך לשכנע אותה לקחת ריטלין, אני רוצה עצה איך להסביר לה שהריטלין הוא לטובתה.
תודה!
תשובה
- אילת ווגברייט
- מאמנת ומנחת הורים לADHD
השאלה היא מה הם הרווחים שיש לה כשהיא בלי ריטלין.
מה הם ההפסדים שיש לה כשהיא עם ריטלין.
באימון לadhd היא אמורה היתה לעשות את התהליך הזה
ולגבש מענה.
בדרך כלל בגיל זה הרווח החברתי עולה על ההשג הלימודי.
וההפסד של זמן חברות צורב יותר מהכשלון הלימודי.
איך אפשר לתת לשני הדברים מקום?
אם זה הסיפור, יש לי שאלה –
האם אלו באמת רווחים חברתיים אמיתיים?
אם החברויות שהיא יוצרת והאינטראקציות אכן אמיתיות –
מה הסיבה שזה לא יכול לקרות מעבר לשעור?
האם אפשר לתת מקום לחברותיות מעבר לשעות הסמינר?
ואיך?
(ד’א, בימים של פעילות חברתית היא לא חייבת לקחת ריטלין)
.
ובנוסף שאלה להורים –
האם נעשתה אבחנה מבדלת טובה?
אני שואלת היות והרבה פעמים כשקשה מאוד ויש הרבה תופעות לואי
זה נובע מכך שיש הפרעה נילוות – קומורבידיות.
כמו למשל, הפרעת קשב שמגיעה עם חרדה, או עם דכאון וכד’.
כשזה קורה, ומטפלים ומטפלים בריטלין, נגרמת אי נוחות משמעותית.
זו המומחיות של רופאי קשב, לדעת לעשות את האבחנה המבדלת
ולטפל בצורה מותאמת.
דוגמאות רבות ראיתי בהן כשהרגיעו את החרדה, למשל, אפשר היה לטפל
בקשב בקלות יותר ובמינונים נמוכים יותר שלא טילטלו את המטופל.
שווה לבדוק את זה.
בהצלחה רבה
3
2
2 מחשבות על “בת 17 ושונאת את הריטלין…”
תודה על התגובה המקצועית.
אבחנה מבדלת יש לנו ע”י רופא משפחה ונוירולוג, לא פסיכיאטר.
יש עכשיו מה לקבוע תור לפיסיאטר?
בימים של פעילות היא לא לוקחת, בקושי בימים רגילים.
והיא במצב רגיש מעט מבחינה חברתית, כי כשלקחה ריטלין יומיום היא לא נהנתה ללכת לתיכון. לא היה לה כיף ושמח כמו תמיד, רק הרגשה דפוקה (לטענתה) של כל הילדות הטובות שבאות לתיכון רק כדי ללמוד מתמטיקה… והיא טיפוס מנהיג ושובב, לא מתאים לה המשבצת הזו של הילדה הטובה.
(למרות שחזיתי בעיני איך גם עם ריטלין היא ממשיכה להיות אותה מלכת כיתה. אבל כל הנ”ל לטענתה)
היא יכולה לבנות את החיים החברתיים שלה מחוץ לזמני השיעורים, אבל היא לא מוכנה בשום צורה.
ושכחתי לציין- היא מאובחנת גם כODD, להרגשתי קשור מאוד…
המון תודה!!!
בסד
ממליצה בחום לעודד אותה להתחיל אימון אישי לADHD ובמקביל גם לכם ההורים לקבל הדרכה.
ההתמודדות עם ODD היא בעיקר בעבודה מול ההורים בהדרכת הורים יעודית לADHD והפרעת התנגדות.
ההתמודדות שלה עם התדמית ותחושת הערך שלה, המקום של הפרעת הקשב בחייה והיכולת שלה להירתם להשגת מטרות (בחיים בכלל, לא רק בסמינר) – את זה היא תעשה באימון האישי לADHD. ויפה שעה אחת קודם.
המייחלת לשלומכם הטוב,
אילת