אם יהיו תופעות לוואי או לא, קשה לדעת מראש.
צריך לנסות ולראות את האדם מגיב לחומר,
זה מאוד אינדיבידואלי,
קשור לקצב מטבולי והרבה גורמים אחרים.
אבל אפשר לעשות השתדלות לצמצם עד כמה את ההתכנות לתופעות לוואי,
וזה מה שכדאי לעשות :
קודם לוודא שאתם חיים בשלום עם לקיחת התרופה
ויש בכם אמון בתהליך הטיפולי.
כשיש ספקות, נהיה מכווננים יותר לראות מה לא עובד בטיפול.
***אם זה ילדכם שלוקח את התרופה –
הסבירו לו מראש למה ועל מה הוא צריך תרופה.
הסבירו את היעדים שהייתם רוצים להשיג –
התגייסות ללמידה, יכולת להקשיב גם אם קצת משעמם,
שיתוף פעולה עם הלמידה או אותה פעולה שהוא נדרש לה באותה העת,
איזון של הרגשות – לא נסחף ולא מנותק, יכולת לשחק, ולהנות עם הסביבה שלו.
(אין להגדיר לקיחת תרופה בשביל שלא יפריע,
או כדי שלא יענש. זה לא יתן לו כלים להבין מה התרופה הזו עושה.
אלו תוצאות נלוות ולא המטרה).
ואז –
א. שנו טוב בלילה קודם.
שלא נתבלבל בין עיפות להפרעה, ושמאגרי הקשב המעורר לא יתבזבזו
על לשמור עליכם ערים. עליכם לחוש קשובים לא סתם ערים.
ב. שתו 2 כוסות נוזלים, מים, מיץ, יוגורט, ג'לי – גם נחשב נוזלים.
(לא קוקה קולה ולא משקאות המכילים חומצה אסקורבית (מיץ תפוזים וכד').
ג. איכלו ארוחה הכוללת חלבון (חשוב מאוד!) פחמימה מלאה.
ורק אז תלו את התרופה ועקבו אחר ההשפעה.
***אם זה בעבור ילדכם, בפעם ראשונה עדיף לתת את הטיפול בבית
כשיש השגחה ויכולת לנטר את ההשפעה..
תנו לילד לעשות דברים שבדרך כלל קשים לו.
שימו לב לתיפקוד, לשיתוף פעולה, למצב רוח, ליכולת התיקשורתית, וכו'.