הבדל בין מוסחות של חוסר קשב לבין חרדת מבחנים הוא הבדל מרכזי במקור ובביטוי של כל תופעה:

מוסחות של חוסר קשב:

1. מקור: חוסר קשב נובע בדרך כלל ממצב נוירולוגי כמו ADHD . מצב זה משפיע על יכולת האדם לשמור על ריכוז לאורך זמן.

2. תסמינים: מוסחות מתעתעת – לפעמים כן, לרוב לא, קושי לשמור על ריכוז במשימות שונות, שכחה של פרטים, קושי בבהתארגנות וארגון וזמן.

3. השפעה: משפיעה על כל תחומי החיים, כולל לימודים, עבודה ויחסים חברתיים.

4. ניהול: טיפול רפואי, אימון ADHD, שימוש בטכניקות ניהול זמן מתאמות להפרעת קשב, והתאמות סביבתיות (כמו הפחתת גירויים בסביבה).

• תלמיד מתקשה להתרכז בשיעור, הוא מפטפט, מתעסק ואפילו מפריע. באופן מפתיע במבחנים הן בכתב והן בעל פה הוא יודע את החומר בצורה חלקה. הלחץ של המבחן דווקא מיקד אותו ועזר לו להפיק את המיטב מהקשב שלו. אחרי המבחן הוא ישכח אותו וימשיך הלאה.  זו תמונה היפכית למה שקורה כשיש חרדת מבחנים.

לפני מבחן: התלמיד מרגיש לחץ וחרדה כבר יום לפני המבחן. הוא מתקשה לישון בלילה, מתעורר מספר פעמים עם דפיקות לב מהירות ומחשבות שליליות על האפשרות להיכשל.

בזמן מבחן: הוא יושב בכיתה  ומרגיש דפיקות לב חזקות, מזיע, מתקשה לנשום ומתקשה להתרכז בשאלות. הוא מרגיש ש"המוח שלו קופא" ולא מצליח לחשוב בצורה בהירה.

אחרי מבחן: הוא מתחיל לחוות תחושות חזקות של חרדה לגבי הציון שהוא יקבל. הוא מרגיש חוסר מנוחה, דאגות מתמשכות ומתקשה להתרכז במשימות אחרות בגלל המחשבות על תוצאות המבחן.

חרדת מבחנים:

1. מקור: חרדת מבחנים נובעת ממצב רגשי ונפשי, שמופעל לרוב בעקבות פחד מכישלון או ממצבי לחץ הקשורים לביצוע במבחנים.

2. תסמינים: תחושות של חרדה, דפיקות לב מהירות, הזעה, מתח שרירים, תחושת חוסר יכולת לחשוב בצורה בהירה, קושי בזיכרון בזמן מבחן (בלק אווט).

3. השפעה: משפיעה בעיקר על הביצועים במבחנים ובמצבי הערכה (טסט למשל).

4. ניהול: טיפול פסיכולוגי, טכניקות להרגעת מתח (כגון נשימה עמוקה, דמיון מודרך), טכניקות ללימוד אפקטיבי והכנה נפשית לקראת מבחנים.

• אימנתי בחורה שלמדה נהיגה והגיעה כמעט למספר דו סיפרתי של טסטים שנכשלה בהם. בעידוד סביבתי (לא מקצועי) היא לקחה ריטלין לשיעורים ולטסטים – מתוך תקווה שזה מה שיעזור לה לעבור, אך ללא הועיל. כאשר תישאלתי אותה לאופי החוויה בעת נהיגה ובזמן הטסט – שמעתי שהיא דווקא היתה מאוד מרוכזת בדרך אך לא שמה לב להולכי הרגל… אבל מה שהקשה עליה יותר מכל היתה הגישה של הטסטר שהלחיץ אותה בכעסו עליה ובביקורת שהרגישה ממנו. באותו רגע ננעלה לחלוטין ולא היתה מסוגלת לתפקד. ביקשתי שתפסיק לקחת ריטלין ובמקום תשאל את הרופא אם יכולה לקחת כדור להרגעת חרדה  בזמן השיעור והטסט. אחרי שני שיעורים נוספים עברה טסט בהצלחה

לסיכום, בעוד שמוסחות של חוסר קשב קשורה בעיקר ליכולת הקשב והריכוז היומיומית של האדם, חרדת מבחנים קשורה יותר לתגובה הרגשית והפיזיולוגית למצב ספציפי של מבחנים והערכות. הטיפול בכל אחד מהם יהיה מאוד שונה ואל לנו להתבלבל.

1

1