המאמר בוחן את הרצון של אנשים עם ADHD לתת ולעשות יותר מאחרים כדי להרגיש שווים ומקובלים. הוא דן בגורמים הנוירולוגיים והפסיכולוגיים העומדים מאחורי צורך זה, כולל שחרור דופמין, אימפולסיביות והתשוקה להכרה ושייכות. המאמר מדגיש את החשיבות של אמפתיה אמיתית ואכפתיות לזולת, ולא של מניעים מרוכזים בעצמם, על מנת לשמור על השפעה משמעותית ומתמשכת. זה גם מעודד התבוננות פנימית ושיקוף עצמי כדי לנקות את הנשמה ולתעדף צמיחה פנימית על פני אימות חיצוני.
